זהירות: מכיל ספוילרים

קודם כל, הארי פוטר הוא הספר האהוב עלי, והשביעי הוא אחד מהטובים בסדרה.

למרות זאת, אני לא יכולה להתעלם מכך שיש להארי ולקרוביו נטייה לסבך את העניינים. בפרק "שבעת הפוטרים", כתוצאה מהתוכנית של שישת המתחזים להארי עין-הזעם מודי מת, וייתכן שהם הובילו את וולדמורט אל ביתו של אביה של טונקס, מה שגרם למותו. והיתה ברירה אחרת. בואו נבחן את זה רגע:

הבעיה: צריך להביא את הארי לבית משפחתו של רון בלי שיתפסו אותו.

הפתרון: שישה מתחזים להארי שילכו למקומות שונים בו זמנית, כך שוולדמורט לא יידע מי האמיתי.

מלבד העובדה שסיכנו מאוד את חייהם של החברים של הארי, ופלא שכולם נשארו בחיים, הרעיון הזה קצת טיפשי. תחשבו על זה: יש להם בעיה אחת, ובמקום לפתור אותה הם מכפילים אותה בשבע! אז מה עשינו פה?

אין ברירה אחרת? יש לי הצעה. אפשר לקחת את שיקוי הפולימיצי ולשים בו שערה של דאדלי (אחרי שדאדלי הכריז שהוא לא חושב שהארי הוא בזבוז זמן והודה לו על שהציל את חייו, לבקש ממנו שערה תהיה העבודה הקלה). הארי ישתה את השיקוי או ישתמש בגלימת היעלמות ויוכל לעוף על מטאטא, או ללכת ברגל, או לנסוע באוטובוס, או ברכב (נכון, לאדון וויזלי כבר אין רכב, אבל הוא לא האדם היחיד במסדר). ואם הוא לא יכול להגיע ככה עד המחילה, אפשר להפעיל מפתח מעבר. זה הרי בדיוק מה שהם עשו, רק בצורה הרבה יותר מסובכת.

בקיצור, אני חושבת שהתכנית הזאת לא נחוצה ורק מסבכת את העניינים ומסכנת את כולם.

יש משהו מוזר נוסף. גלרט גרינדלוולד, שהיה הקוסם האפל ביותר לולא וולדמורט הגיע, מופיע רבות בספר השביעי ומאוד משמעותי, בעיקר בפענוח עברו של דמבלדור ושרביט הבכור, אולם לפני הספר הזה הוא לא הוזכר אפילו במילה! נכון, הוא לא היה חשוב לפני הספר השביעי. אך למרות זאת – קוסם משמעותי כל כך, לספר ולהסטוריה של עולם הקסם, היינו מצפים שלפחות יזכירו אותו בכמה מילים, לדוגמה בשיעור תולדות הקסם.

אבל חוץ מזה, אני חושבת שהארי פוטר 7 הוא ספר מצוין.