זהירות! מכיל ספוילרים

למרות שהארי פוטר 5 הוא ספר מצוין, אי אפשר להתעלם מבעיה די מפורסמת בעלילה שלו:

בספר זה פוגשים את הת'סטראלים (או הפגעסוסים), הסוסים המעופפים שמובילים את הכרכרות להוגוורטס. הם בלתי נראים בשביל מי שלא היו עדים למוות, וכאן מגלים שהארי יכול לראות אותם, כמו לונה, מפני שהוא ראה את מותו של סדריק דיגורי. השאלה המתבקשת – מדוע עד אותו רגע הארי לא ראה את הת'סטראלים? הרי הוא ראה את מותם של הוריו, ואת זה יודעים מזכרונותיו ומהזכרונות של וולדמורט בספר השביעי. אז איך זה לא נחשב למוות?

שמעתי כל מיני תשובות לזה, למשל שהארי לא ממש זכר את זה או שלא ידע שזה מוות. אבל לא מופיע בשום מקום בספר שלא מספיק להיות עדים למוות, אלא צריך גם לדעת מה זה או לזכור את זה, וזה משהו שאמורים להגיד בהסבר בשיעור של האגריד.

בעיה נוספת – בסוף הארי פוטר וגביע האש, בדרך חזרה מהוגוורטס, מוזכרות הכרכרות ללא הסוסים. זה בשלב שאחרי שהארי ראה את מותו של סדריק, ולכן אמור לראות את הת'סטראלים. אפשר להגיד שהוא עדיין היה המום מזה, אבל לדעתי זו בעיה בספר.

בנוסף, בסוף הספר דמבלדור מסביר להארי מדוע לא מינה אותו למדריך. הוא מסביר שחשב שאחריות גדולה מספיק מונחת על כתפיו גם ככה. אני מבינה את ההסבר, אך למרות זאת עולה הרושם שהארי הוא ילד מושלם והדבר היחיד שמונע ממנו להיות מדריך הוא טכני בלבד. כך, לפחות, דמבלדור חושב. אני מתנצלת בפני כל המעריצים, אבל הארי פוטר לא מושלם, והייתי מודאגת מאוד אילו הוא היה ממונה למדריך בהוגוורטס. אין לו טיפה של אחריות בסיסית (אני לא מתכוונת לאחריות להציל את העולם, אלא לאחריות רגילה כלפי ילדים) שזה דבר שנצרך מאוד למדריך. ואם דמבלדור כבר חושב כך, למה לא היה יכול להסביר להארי את זה מוקדם הרבה יותר, ולחסוך לו הרבה עוגמת נפש כשגילה שרק הוא לא מדריך?